גזר דין בתיק ת"פ 35030-03-11

1.      הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ועבירה של שהייה שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי כתב האישום, אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, בין יום שישי, ה-11.3.11 בשעה 15:00 לערך, לבין יום שבת, ה-12.3.11 בשעה 02:00 לערך, נפרצה דירת משפחת ש. ברח' **** 27/12 ב. ש. (להלן- "דירת משפחת ש.").

בהתפרצות לדירת משפחת ש. נגנבו ממנה: מחשב נייד של חברת  ACER עם כבל הטענה, מזוזה, מכשיר טלפון סלולארי מסוג IPHONE, שני מכשירי טלפון סלולאריים נוספים "כשרים" של חברת מוטורולה, מצלמה תוצרת חברת פנסוניק, תכשיטים שונים, שעונים, בשמים, ציוד איפור, 2 ציפיות של כריות בצבע כחול בהיר, 2 כריות, חבילת קלפנים, תיק גב שחור וחשבונית קניות מחנות "שפע שוק, בבית שמש.

באותן נסיבות, נפרצה גם דירת משפחת טובי ברח' רבי אלעזר 27/10 בבית שמש (להלן- "דירת משפחת טובי").

בהתפרצות לדירת משפחת טובי נגנבו ממנה: פמוטים מוכספים, סט הבדלה מוכסף, רמקולים, תכשיטים, שרשראות ביניהם שרשרת פנינים עליה גם שמה של הגב' שפרה טובי, שרשרת מזהב לבן עם זרקונים, טבעת מזהב לבן עם זרקונים מסביב, עגילים, מספר שעונים, קופת צדקה ובה מטבעות בשווי של כ-300 ש"ח, קופת צדקה ובה מטבעות בשווי לא ידוע.

באותן נסיבות, הגיע לידי הנאשמים רכוש שנגנב מדירת משפחת ש. ומדירת משפחת טובי, כשהנאשמים יודעים כי רכוש זה הושג בפשע.

באותן נסיבות, שהו הנאשמים בסמוך לעיר בית שמש, ובכך שהו בתחומי מדינת ישראל, מבלי שיהיו בידיהם היתרי כניסה או שהייה או תעסוקה כדין לכך.

2.      בהסדר הטיעון מיום 4.4.11, הודו הנאשמים במיוחס להם, והוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי לעונש בכפוף לכך שלגבי הנאשם 2, שלו מאסר על תנאי אחד על עבירת רכוש ומאסר על תנאי שני על עבירת שב"ח, המאסרים על תנאי יחפפו זה לזה בינם לבין עצמם.

3.      בטיעוניו לעונש, טען ב"כ המאשימה, כי רכוש גנוב הגיע לידי הנאשמים זמן קצר לאחר שנגנב.

לטענתו, העונש הקובע לעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, תלוי בסוג הפשע ששימש בסיס לקבל הרכוש. משמע, שאם הפשע הוא עבירת התפרצות לבית מגורים, העונש צריך לתאום עבירה זו. בענייננו, עצם הכניסה של הנאשמים לישראל מהווה עבירה, ועל כן מן הראוי שהעונש שיוטל עליהם ישקף נכונה את מידת החומרה של המעשים שלהם.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקת כב' השופט א' ברק בבית המשפט העליון (ע"פ 384/80, 435/80), לפיה, אילולא היה מי שמקבל את הרכוש הגנוב, יתכן ועבירת מוצא לא היתה מתרחשת ועל כן דינו של מי שקיבל רכוש שהושג בפשע לעונש מאסר משמעותי.

לדברי ב"כ המאשימה, קצה נפשו של הציבור בישראל, אשר הפכה לשטח הפקר שבו תושבי שטחים נכנסים שלא כדין לתחומי המדינה, עושים ברכוש הציבור כטוב בעיניהם, ונמלטים חזרה לתחומי השטחים, כארץ מקלט, בה לרשויות החוק הישראלי אין דרך לאכוף את החוק.

לפיכך, סבר ב"כ המאשימה כי הבסיס לעונש צריך להיות מאסר בפועל שלא יפחת משנה אחת.

ב"כ המאשימה התייחס לנסיבותיו האישיות של כל אחד מהנאשמים.

ביחס לנאשם 1 טען הסניגור, כי על פי גליון הרישום הפלילי , מדובר באדם שעבריינות היא אורח חייו, לא רק שהורשע בעבר במספר עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, אלא שכניסותיו לוו בדרך כלל בביצוע עבירות נוספות.לחובתו הרשעות בהתפרצות למקום מגורים, גניבה, החזרת מכשירי פריצה. לפיכך, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על נאשם זה עונש מאסר שלא יפחת מ-15 חודשים וכן מאסר על תנאי מיום שחרור מהכלא על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל ועבירות רכוש.

ביחס לנאשם 2, נטען כי גם לו עבר פלילי הכולל עבירות רכוש, עבירות כלפי שוטרים, ועבירות על חוק הכניסה לישראל. פעילותו הפלילית האחרונה היא משנת 2009, בגין אותה התפרצות בהו הורשע גם הנאשם 1. לחובת הנאשם 2 מאסרים על תנאי ברי הפעלה. לטענתו, יש להפעיל תנאים אלה במצטבר לעונש הבסיס, ביינו 18 חודשים. בנוסף לכך, ביקש להטיל על הנאשם 2 מאסר על תנאי על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל ועל עבירות רכוש.

ביחס לנאשם 3, הרשעתו היחידה היא בעבירה של הפרת הכרזת שטח סגור בבית משפט צבאי. מאחר שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי נוסף והוא הצעיר מבין השלושה, ביקש ב"כ המאשימה להטיל עליו עונש של שנת מאסר בפועל ומאסר על תנאי מיום שחרורו על עבירות רכוש ושהיה בלתי חוקית.

4.      ב"כ הנאשם 1 טען כי הנאשמים החזיקו בתיק קטן שהכיל חלק מזערי ביותר מהרכוש הגנוב. לטענתו, הנאשמים הורשעו בהחזקת רכוש שהושג בפשע, ולא בהתפרצות, ועל כן רמת הענישה שונה לחלוטין ונמוכה יותר. מדובר בנאשמים שהודו בהזדמנות הראושנה, חסכו מזמנו היקר של בית המשפט, ועל כן, על פי פסיקת בית המשפט העליון יש לעודדם והטיל עונש אשר יתחשב בכך.

      לדברי הסניגור, הנאשם 1 אינו עבריין מועד. מדובר באב ל-5 ילידים קטנים אשר תלוי כלכלית במדינת ישראל, הקמת הגדר גרמה לדיכויים של אנשים כמותו, הנאבקים על פת לחם מדי יום וזה המניע לביצוע העבירות על ידו.